עדי מרגלית ז"ל

עדי שלנו, נפש רוקדת וחיוך ענק, רקדה את יומה האחרון. טרפה את החיים באנרגיות אינסופיות, אנרגיות של עשייה, יצירתיות ונתינה. לכל מקום אליו הגיעה הפיצה שמחה וצחוק וסחפה רבים אחריה. כך אנו מבקשים לזכור אותה ולהמשיך את דרכה. עדי תמיד ידעה להשיג מבוקשה בחן ובחוכמה. דעתנית ורודפת צדק היו ממורשתה עוד מימי ילדותה ולעיתים אף הכניסו אותה לצרות.

כשאני חושבת על עדי אני מתנחמת בכך שחייה הקצרים היו מלאים. יכולים להעיד על כך מעגלי החברות הרבים שהיו לעדי. חברים שאספה לחייה מכל מקום שבו הייתה אפילו לרגע. בית ספר, עבודה, צבא, מושב ועוד. לכל אחת ואחד מהן/ם הייתה החברה הכי טובה.  תמיד עסוקה, מבלה וכמעט ולא בזבזה את זמנה לשווא. הספיקה להיות ולחוות את חווית הטיול הגדול לדרום אמריקה, חזרה אחרי מספר חודשים וזמן לא רב אחר כך כבר החליטה ללמוד אדריכלות ועיצוב פנים, מקצוע שכל כך התאים לה וכבר ניבאו לה הצלחה גדולה. כך עיצבה את חייה כפי שעיצבה תפאורה לכל חלל שהיה משמעותי עבורה בדרך. 

בחייה הקצרים זכתה עדי להיות אהובה ונאהבת ע"י בני זוג מדהימים, כל אחד יחיד ומיוחד בתקופתו.

למרות הקושי והעצב שמכה בנו לעיתים במשך היום, החליטה משפחתנו לבחור בחיים, אין לנו ספק שכך עדי הייתה רוצה שנעשה שנחגוג ונשמח כאילו אין מחר.

עדי מרגלית קופר ז"ל

שיר שכתבה דורית לבתה עדי ז"ל